Sefer ha-ʼiggeret ha-ḳodesh / hibbro ish ... Gershon bem[orenu] ṿ[e-rabenu] ha-[rav] ra[bbi] Eliʻezer.

  • Gershon ben Eliezer ha-Levi, of Prague.
Date:
5634 [1873]
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer ha-ʼiggeret ha-ḳodesh / hibbro ish ... Gershon bem[orenu] ṿ[e-rabenu] ha-[rav] ra[bbi] Eliʻezer. Source: Wellcome Collection.

    8/118 (page 9)
    אגרת הקודש ושבח המה נחים ממילא אין ראוי לאיש לשתוחם. וכל מי שמונה בשחין רע או חטשיס בראשו ורוחץ שמה מיד נתרפא ואף גס זאת לראיה להס שהוא מדוש . ועל היהודים אמרו שמעבר לנהר כולו יהודים ועשרים וארבעה מלכים ■להם וכל מלך ומלו ישלו מדנה בפני עצמו ערים גדולות ובצורות בשמים וכפרים לאין מספר ומלך אחד על כולם והוא איש גבור חיל נורא מאוד וכשהוא רוכב על פרדו מאה וחמשים אלף גבורי חיל אחריו תמיד מזוייניס שריונים וכידונים ^להס וביד כל א'רומח עם נציב עץ והעץ ההוא הוא אדום וסוסיהם גדולים ונוראים מאוד נושכים ומביטים פנים ואחור מלומדי מלחמה רומסים והורגים כל הקרוב להם . ומאכלס בשר צאן מבושל חתיכות דקות ויין לשתות . וכשאוכלין ושוחין כן אין לאדם לבא אז ולקרב להם כי אז הסוס שלהם רוקד ודוהר ומכה וצועק אשר לקולו צללו בני אדם מרוב פחדו וגאונו כי אם המטרו וטרם שיעלה עליו אף המכירו שרוצה לרכוב עליו עוקד את רגליו וקושר לו את עיניו וסוגר פיו בחכה ובמתג ורסן ברזל וקושרו לעמודים אשר בארץ הוטבעו אדנים הרבה מאוד ואז יעלה עליו הרוכב. והמלך כשבא לרכוב על סוסו מביאין לפניו סולם זהב כולו ז׳ מעלות לו ומלך ישראל יעלה דרך המעלות לרכוב על סוסו וכל העם אחריו. ושם המלך ההוא אליעזר הוא היה מלך בעת ההוא שנת שצ״א לפ״ק. ומנהגו כטוצא למלחמה ק״ס אלף גבורי חיל יוצאים אחריו מזויינים כנזכר. והעם אשר ברגלס לאין משפר כארבה לרוב ושני שעות קודם שבת עוברים את הנהר סמבטיון כי מרוצת סוסיהם לא יאומן כי יסופר אשר בשני שעות רצים וסוברים נהר רהב כזה וניחיס תמיד בעבר זה ועושין שבת ובעבר זה הוא מדינות פריסטייאן. ושם הרבה מזינות וערים וקהילות ונוגעים עד מדינת אינדייא רבה . ומעבר לסמבטיון שומרים היהודים שלא יבואו השונאים עליהם וכל העובר ובא עליהם מיד הורגים אוחו חוץ מסוחרי ישמעאלים דווקא. הסוסים שלהם אשר זכרנו יכולים לעמוד ג׳ ימים במקום אחד והרוכבים עליהם עם כל כלי המלחמה אשר להם ויש להם על הסוסים לכל א׳ שקים מלאים זאנגי״ן פעפער וזולתם בשמים טובים למאכל למען לא יצטרכו לירד מן הסוס כל פעם ורגלי הרוכבים נסגרו מתחת לסוס כדי כשירוצו מהרה לא יפול רוכבו אחור. והמלך אליעזר איש גבור חיל למלחמה ושש אמות קומתו בכל אמה ששה שפתן . ובית היד מחרבו עשרה דומי״ן ארכה ורוחב החרב ג׳ דומי״ן. ועוביו אצבע ואורך החרב ג׳ אמות וכשמריק החרב מתערו לא ישיבה ריקם מכה והורג כל הבא לפניו ורודף שמונה מאות גבוריס פעם אחד. ואנשי מלחמתו כל אחד נושא רומח העץ שפא״ן וחצי עוביו וקצתה פני שפא״ן וכשבאים מעבר זה הורגים אלפי אלפים מהכישים לבנים הנקראים מארי פרנקום ומבני פדושט״אן אין עימד נגדם וקשתותם מזהב כולו וחזקים מאוד ויתרי קשחותם המה גידי השורים וחץ ען קליל להמה ושנונים בראשיהם ברזל מלוטש כל■ סכינים המה ד׳ אצבעות רחבה ונמשחו השינוניס עם סם המות הנוגע בהנה יומת מיד וקולעים אל השערה ולא יחטיאו ושוהין מעבר לזה נ' או ד׳ חדשים לא ינוחו ולא ישקטו עד הכניעם וכופין כאימץ ראשם עד לארץ הגיעו ונותנים להם מס הקצוב להם מידי שנה ושנה ואח״כ חוזרין לשלום ועוברין את הסמבטיון. והמלך אליעזר הנזכר עומד במתנה ושומר את מלכים האחרים הלא המה עשרים ושלושה מלכים שלא יבואו לעזיר את הפריסטיינר והמארי פרנקוס? ועוד מלך ביניהם הוא דניאל החסיד וכענק קומתו ואיש גבור חיל למאוד ומכה אלף חלל בפעם א׳ ועניו גדול הוא ודירתו בק״ק דם האפרוח בארמונה . וחדרי משטחם נינו כילם מאבנים טובות ומרגליות ואסור לאדם נכרי לבוא שמה בחדריהם הנ״ל. ומנהג המלך הטוב כשהולך לבה״כ המלכה הולכת אצלו וארבעה בנים לו בהורים גבורי מלחמה מאוד ושתי בנות צנועית גדולות ויפות אין לשער וכשיוצאית משוה על פניהם שלא יסתכלו בני אדם בהנה ויחטיאום חלילה,■וגס המה לא יסתכלו בפני איש. ואמרו שכל האנשים ונשים יודעים מלאכות למען החיות נפשם בקלות . וארץ לא החשר כל בה מתבואות ופירוח ומיני מגדים וסחורות כל מה שהפה יוכל לדבר וכשף וזהב אבנים טובות ומרגליות לרוב חוץ ברזל אין להם כלל וכלל אבל סוחרי ישמעאלים מביאים להם ומזה עושין נרם כלי זיינם והצטרכותם. וסיפרו לי איך שיש למלך דניאל אבן טוב בבית גנזיו הנקרא גארפינקל וכל ימי השבוע הוא בבית אונרו וקודם שבת חולין אותו בארמונו ומאיר יום ולילה כשמש בצהרים וזה עושה לעבוד שבת וכדי שלא יצטרכו להבעיר אש ולהדליק נרות לקיים מה שנאמר לא תבערו חש בכל מושבותיכם: