Sefer ha-ʼiggeret ha-ḳodesh / hibbro ish ... Gershon bem[orenu] ṿ[e-rabenu] ha-[rav] ra[bbi] Eliʻezer.

Gershon ben Eliezer ha-Levi, of Prague.

Date:: 5634 [1873]

Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer ha-ʼiggeret ha-ḳodesh / hibbro ish ... Gershon bem[orenu] ṿ[e-rabenu] ha-[rav] ra[bbi] Eliʻezer. Source: Wellcome Collection.

10/118 (page 8)

♦ אגרת הקודש ז החכיא א״ע כפני אחאכ והמורכיס הכיאו לו לחם וכשר עד אשר באתי לביח חיסלה חריכה ולסניס קראו אוהה כיח איש הלוי ותומר דכורה שמה. משם כאחי לרמה והמכש מאיש אחד שמה חמשה סאליר. משם לצור משם לק״ק צידון ושם הכפר של האלמנה צרסיח אשר פרנסה אח אליהו שמה, משם עכרחי אח יס הגדול עד אלכסנדריא שם מושך נהר נילוס: מעתה ראוי לנו לספר דכר חדש אשר מעולם אפשר שלא עשאה אדם מה שעשיחי אני למען יודע לעולם ולא יפקפקו כזה כאשר הי׳ להם ספק ופקפוק עד מתה כענין עשרח השכסים יש אמרו לי שיש מקום אשר דרים שמה עשרת השכשיס ויש להם מלכים ושרים ומנהיגים ואינם חסיריס דכר פוכ רק המקדש והנכואה ויושכים שלוים ושקסים והרכ׳ אומות נותנין להם על כרחם מס כל שנה וכשאמה אומה מורדת כהס עושין היהודים עמס מלחמה מד רדתם ומכניעים אותם ומקוס מושכס י״א קרוכ לנהר סמכמױןוי״א מעכר לנהר סמכשיון. וי״א^מעכר לנהרי גוזן. ױ״א מעכר להרי חושך. וי״אשיש להם מלכי׳ מלט יהודי/וכאמת אני אומר שלא נתתי לזה אמונה שלימה ויסג לכי מלהאמין.הואיל ואנו כגלות המרהזה.ככן הנני נשכע לכס-כאלהים חיים אשר כי^ו.נסש כל חי שלא אשקר לכיס אות אחת מה שאכתוכ לכס פה. וחלילה לי מעשות זאת. ויהי כשנת ש״ן לפרנו קטן ואני הייתי פה אלכסנדריא של מצרים והיא נקראת אלכסנדרי׳ על שם שכנאה אלכסנדר מוקדן . ויהי כהיותי שמה ודכרתי מס אנשי העיר ההיא אודות הי' שכטים הנ״ל זה אמר לי ככה וזה ככה כדרך העולם . ויהי כנסעי משם לק״ק מצרים אמרו איך שכאו אגרתם מסלנמק עם הקרוואן מלאות ססורי היהודים אשר הולכים ומתגכריס שם ממכר לסמכטיון על האומות ומחריכין את ארן סריסטיאן כולו ואת אנשי כושים לכנים הנקראים ווייסע מארץ כל״א וכלשונם מארי סרנקוס והמה חוגרמי׳ ולשונם לשון אהפמיא עכור אשר מרדו כהס והסירו עול המס מעליהם. וכשמעי זאת עמדתי להודות ולהלל אח השם הנורא אשר עדיין לא זזה חכיכותיה מגכן לקיים לא יסור שכס מיהודה וגו׳. כשנת כצ״א לס״ק נסעתי כיס מאלכסנדריא לק״ק סלנמק . ואז אמרו איד שכא קארוואיין מארן המרחק לקנות כרזל ושאלתי עליהם מאין כאו אלו וענו ואמרו לי מארן החוכש והמה נוסעים עם כרזל מפה סלענק לעכר הנהר סמכסיין. אז שנסתי את מחני והלכתי אל הקרוואן כאשא והוא ראש הסיהריס מאותו שיירא ושאלתיו אודות הנסיעה המרחק וההוצאה והשיכני המרחק ידוע להשס ית׳ פעם ח׳ חדשים פעם ו׳ ופעם ה׳ חדשים לפי העת והעונה וגילה לפני כל הדרך מעיר לעיר ממש עד מעכר לסמכסיון. ואמרתי הואיל וכן שמכיר אני כלשונם ודרכם אסע עמהס ויעכר עלי מה ושאלתי אם אוכל ג״כ לקנות כרזל כדי להרויח מה ואמרו כל העולם ק, .הלכתי עוד הפעס לכאשא הנ״ל ונשאתי חן כעיניו ונשכע לי אם אסע אתו עמו שלא יגיעני שום נזק משים אדם . יום יום הסיחני לנסוע אתו מיד הלכתי עמו להדיין חוגר שיכתכני כפנקס שלו שאני נוסע עמו והוא הכאשא מחויכ להממידני כחזירחו לפה סלנעק. או להכיא ממני אגרת ממקום שעזכני שמה . והרכה יהודים הלכו עמי לכאשא לדכר־ אודותי למען יודע להם דרך הכמכסיץ כאמת וכאמונה ואס הייתי רוצה להאריך מנסיעה זאת איך עכרתי מדינות וערים ימים מדכרות לא יספיקו אלף ניירות. אך שאכתוכ כקצרה כאתי אר עד מעקא וגודא ושם קרוכ ליס סוף קכר מחמד נכיא שקר מישמעאלים משם כאחי למדינת סיקימני איסמרי והמדכר חכר כצדה דהיינו לצד מדינסינו ושם ראיתי חיות משונות ה׳ רגלים להם. ג׳ מינים ושש אמית קימחם והרכה יהודים דרים שם ושם מדינת כאשא מאורי. וכני רככ יושכיס כמדינת ערכיא פונקס ככל עריו. וים הודו אינו רחוק משם וכחיך הים עדם גדולות אין מספר להם והאיים אשר כים מלאים ערים ויהודים כחוכס והרכה כשמים להם וכסף וזהכ לרוכ . ואני לא עכרתי את ים הזה רק כיכשה דרך המדכריוח ארץ הודו עד ערי מפשון עד אשר כאתי לק״ק קיכר. משם לעיר דכר ואכן אצל הנהר גניאס וזהו נהר גוזן. והערים אשר שמה ערים גדולות מלאים כל סחורות משם לק״ק גינה על שפת נהר גוזן ג״כ משם נותחיל מדינת ליקוט ושם אינם אוכלים כשר כהמות או חיות או עופות רק כל מיני פירות וקטניות חמאה וחלכ ודכש שקורין צור,ר וכתיהס כלא גגות כמו כתי מצרים מלכושיהם כולי משי. ומאמינים כנכיא השקר עלי. משם מוצא הפנינים שקורין סערי״לוראשי כשמים ומעכר למדכר קוליקוט הוא נהר סמכטיון. ושס מפסקת אינדיה רכה. ושם הרכה יהודים