Sefer geresh yeraḥim : ḥibur ʻal ha-tekhunah / meʼet Yosef Sapaḳ.

  • Sapaḳ, Joseph.
Date:
1871
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer geresh yeraḥim : ḥibur ʻal ha-tekhunah / meʼet Yosef Sapaḳ. Source: Wellcome Collection.

    33/160
    ראשה 122 חלק נרש תחת האופק , לפי שהחדש נבנה טיטים . וטפני זה הדין נותן להיות התחלת החדש בתחית יום פיעי ואם יבוא ערב בעבור זמן ם'עט מרגע הבולר האמתי לא תתכן בו הראייה . ואף כי הוכן הירח ברגע הטולד האטתי לקבל האיר מן השטש אין ההכנה ההיא תטיטה , כפני שהוא יסחר כעין אחר המולד האמתי כשעור מה שנפתר קודם זה היגעי ואין הפרש בין קרבתו לשמש מצד המערב לקרבת אליו טצד המזרח , כי בשתי חלוקות אלו אורו נעדרי ממנו להיותו שאול מן השמש , וקצי הראייה יעיד לגו בכל הדש לשעור קבלת האור ושעור השרות בליל המולד הנראה ועל פיהם יקבע ראש החרש בל ימות עולם אם בליל המולד הנראה או בליל עבורו. פרק ר-ח כידיעת המ,ולד האמתי ע״י מיש ל כבר הראיה לדעת (פרק ח') שהמולד השוה בחדש תשרי של התרי ו היה ביום שלישי לשבוע אהר עבור מהצי זה היום ב׳ שעות יב׳ דקים . וכדי •לרעת רגע המולד האמתי- בהד ש זה ע״פ שעות ודקי המרחק כתבנום במקום פנוי כזה. ימים שעות דקים מולד שוה גבב שוה״ם לגרוע א יא מולד אמתי נאט ובפרק ל״ו ראית שאת מרתק ל״ג דקים כגלג המזלות הולך הירח במהלכו הרצוני בזמ ■המולד הזה במשך שעה אהת וי״א דקים , והם הנקראים שעית ודקי המרחק , כתבנום תחת המולד השוה כהוראה , ואצלם רשמנו מימין שוה״ם לגרוע; לפי שהיה המרהק לירה , כנודע (פרק כז) והכלל היה שמש לפ״ת ירה לפג ר , ולכן גרענום מהמולד השוה׳ ויצא המולד האמתי ; וכן רשמנו מימין 1) והנה החשבון דדק הזה הורגו שע״פ האמת הל המולד לירה ביים שלישי לשבוע אהר עבור מחצי ירהיב זה היום שעה אהת ותשעה דקים . ר״ל בזמן שעברו שעה אחת וט׳ דקים מהצי יום שלישי פגש סרכז נוף ירח למרכז גוף השמש בדרך מהלכו הרצוני ממערב לטזרח , וקדמת המולד האמתי אל המולד השוה היתה כשעור שעה א׳ וי״ א דקים , והנה חצות יום שלישי הוא תהלת יום הטולד האטתי / וסופו יכלה בחצי יום רביעי הנטשך אחריו , וטרם שישלם יום הסולד האטתי [שהוא יום תבוניי] לא תבקש הראייה לירח לעולם , ובטשלנו זה סוף יום הסולד האמתי נשלם בהצי -ים רביעי , א כ הראייה תבקש בליל חטישי לשבוע , לפי שערב יום המישי הוא ראשון ליום טבעי הנמשך אחרי יום המולד האמת י . וכל אלו יבואי־ו בפרקים הבאים אי״ה . יצא לנו מזה החשבון שהדק התשיעי [משעה שנית שאחר חצות יום שלישי] דדה רגע ההבור האטתי לשימש וירח . והחבור הזה יהיה בלי ספק כפי ההבטה להם מהמרכז הפנימי שבארץ ; אחרי ששעור המרחק הנמצא ביניהם (ברגע ההבור השוה) היה בחלוקי גלגל המזלות , שמרכזו טי^נז הארץ ברייק . וכבר ראית כי שעות ודקי המרתק משוערים ע״פ מעלות ודקי המרהק , ומזה יתחיב להיות רנע המולד האטתי (הגורע על פיהם) כפי ההבטה לשיטש וירח מהמרכז הפנימי שיבארץ , ומשעור זה המולד ידענו ג״כ שמרכז גוף ירה יתחיל להתרחק ממרכז גוף השמש בדק העשירי משעה שנית שאהר חצות יום שלישי . ויובן לקבל האור מהשמש כ־טעור רהוקי ממנו בכל שעה , וקדמת המולד האמתי לשוה נמצאת בחדש זה כשעור שעה אחת וי״א דכים . והם משערים אלינו שעור הזמן שעובר מרגע .המולד האמתי עד המולד השוה . ומאשר מצאנו זה המרחק לירה שבט לאחור מרגע החבור השוה כשעור זה הזמן , ויצא לנו רגע המולד האמתי קודם בזמן אל המולד השוה ואם מצאנו זה המרחק לשימש אז היינו מוסיפים שוה״ם על רגע המודד השוה , ואז היה המולד האמתי מאוחר בזמן אל המולד השוה אבל לא כן קרה בחשבוננו. והירח יסתר מעין אהרי זה המולד 1) יש בעיר מגורי זאת מגדל החהים בבכבים בניי מאת הממשלה יר״ה כדי להשתכל ממנו לככבים יומם בעור השמש על הארץ, והוא גמה מאד וקירותיו סלאים חלונות מ כוניות רבות צבועות בגוונים שונים ובהן משתכחים התוכנים אל הנכבים כדי לשקול זמן הקפתת סביב הארץ בריוק . ולנסות את המהלכים הקצובים לבבבים מאת הראשונים אם הם בדיוק , או לא ?■ והתוכן הראשי המתמנה בו לעסק זה נקי־א בשמו רכללי בשם בענויי ואני נכנסתי שם כמה פעם ס ברשיונו וראיתי בעיני יומם הכככים והמזלות ושבעתי ענג ופעם אחת ראיתי עבור הירח מהדת השמש ברגע המולד האמתי בדרך צררי לו כפי הנראה מעל שמח הארץ ונמצא חשבוני צודק ^ ברוך ש: תן מחכמתו לבשר ורם . וסגרל זה היינו םצפת התוזים בבכביס נקייא בלשון דזססייא בשם איבסר זואמורייא .