Sefer geresh yeraḥim : ḥibur ʻal ha-tekhunah / meʼet Yosef Sapaḳ.

  • Sapaḳ, Joseph.
Date:
1871
Catalogue details

Licence: Public Domain Mark

Credit: Sefer geresh yeraḥim : ḥibur ʻal ha-tekhunah / meʼet Yosef Sapaḳ. Source: Wellcome Collection.

    23/160
    נ15 ראשק חלק גרש שנזכרה בלוחות מגת שמש וירח (פרק כ׳). והעד בה למעלות ורקים הנמצאים בבח החמישיות הכתובות בפעל , היא כדרך העריכה שנזכרה (פרכן כ׳א) ואחר שתדע מהם שח״ה תתנהג בהן בידיעת ליל המולד הנראה כמו האופן שנזכר בזה הפרק . פרק מ״י פדרןז ידיעת המולד הנראה ע״י משר כבר נאמר לך [פרק מ'] שהמולד האמתי בחדש תשרי של התרי״ו קדם לסוף יומו התכוניי כשעור כ״ב שעות ונ״א דקים . וזאת הקדמה היתה לחצי יום רביעי לשבוע , לפי שבו נשלם יום המולד האמתי, כתבנום פה כזה י ימים שעות דקים ד כב נא שח״ה להוסיף ו טו מולד נדאה ה כט ו (הקדוש ליל חמישי לשבוע והירח נמצא בן ב׳ כ ט שעות ו׳ דקים. וכן תעשה בכל מולד.) ומקום שמש האמתי היה במולד זה ה׳ י״ט מ״ו כנ״ל (פרק כ״ה) לקחנו בידנו המזלות והמעלות והלכנו על ידם אל לוח שח״ה ונכנסנו אליו ע״י ה׳ מתחת , וע״י י״ט משמאל . ולקחנו מתוך הלוח שעות חצי היום בעריכה אל מ״ו דקי מקום שמש האסתי, והן נמצאו ד ט״ו ר״ל הזמן שעובר מחצי יום רביעי עד סופו הוא שש שעות וט״ו דקים . כתבנום תחת שעות המולד שקדמו לחצי יום רביעי, ורשמנו אצלם מימין שח״ה -להוסיף , כמנהגנו בחשבונות ומשכנו קו תחתיהם וכללנו שניחם לאחד ויצאו מסך שניהם ה' כ״ט ף , ר׳ל ליל המולד הנראה נפל בליל חמישי לשבוע , והירח נמצא בלילה זה בן כ״ט שעות וא׳ו דקים . ותראה בחשבון זה שאנחנו כתבנו תחת הקו הנמשך תחת שה״ה כלל השעות הכלולות אף כי הן הותירו מן כ״ד , והוספנו יום אחד על יום המולד כהוראה., לא מפני שהותירו השעות מן כ ד רק מפני שיום רביעי נשלם בהוסיפנו עליו שח׳״ה . ובא ערב היום הנמשך אחריו שהוא ליל חמישי לשבוע, ובזה נמצאו תחת הקו ה׳ כ״ט ר . והם הורונו שראש הדש תשרי זה נפל בליל חמישי לשבוע והירח נמצא בראש זה הלילה בן כ״ט שעות ר דקים , ומהם שפטנו שרחק הירח מרגע ההקבלה האמתית הוא כ״ט שעות ו׳ דקים, ר״ל מעת צאת ירחים מרכז גוף ירח מתחת מרכז גוף השמש עברו כ״ט שעות וששה דקים בליל חמישי לשבוע , והוא הזמן הנקרא בפי התוכנים בשם מולד נראה , וכן רשמנו אצלו מימין , ובזה נשלמו כל הלמודים הצריכים לידיעת שעות המולד הנראה , שהוא המין האחרון משלשת מיני המולדות . ומהטשל הזה שהמשלנו לחדש תשרי של שנת התרי״ו תקיש לשאר החדשים כל ימות עולם . כי בו כללנו כל הלמודים הצריכים לידיעת מולד נראה . וכבר נאמר לך במקומות רבים מזה הספר שבידיעת ליל המולד הנראה לא יודע אלינו ראש החדש , אם הוא בליל המולד הנראה או בליל עבורו רק קביעת ראש החדש תלויה לידיעת קצי הראייה, והלמודים שיצטרכו לידיעתם יתבארו לך בחלק שני בבאור מספיק אם יעזרני צורי . הערה ראיתי למסור לך פה כיל נכון תגזור על פיו לקדוש החדש , דע שאם תמצא שעות המולד הנראה (באיזה חדש שיהיה) עשרים ושתים במספד , כל שכן יתרות מהן, אז הגזור לקדוש החדש ההוא בליל המולד הנראה . בלא עיון לשעור קצי הראייה בלילה ההוא . כי בשעור גדול כזה א״א שלא יעלו הקצים ליותר מן י״ג מעלות ואמנם כשתמצא שעות המולד הנראה חסרות מן כ״ב , אז אסור רך לגזור בקדושי החדשים בליל המולד הנראה טרם ידיעת שעור הקצים . כי קדושי החדשים תלויים לראיית הלבנה והיא לא תודע בשעור שעות המולד , רק בידיעת ארך ראשון וקשת הראייה . ואם יעלה סך שניהם לי״ג מעלות , אז יהיה הקדו^1 בליל המולד הנראה , ואם לאו יהיה הקדוש בליל עבורו . ואז תהיינה שעות המולד יתרות מן כ״ד / מפני שנוספו עליהן כ״ד שעות [שהן שעור יום אחד] לצרך העבור . ועבור החדש יהיה לעולם יום אהד . לפי שהחדש נבנה מימים . ילא יתאחר הקדוש מליל העבור לעולם , לפי־ שאין בנו חדש יתר משלשים יום . ואם לא יראה הירח בליל עבורו הוא מפני מניעות רבו מספר . אין דרך למצוא סבתו בכל הדש . פעם יקדש הירח בן שמונה שעות , ופעם לא יקדש בן עשרים שעות לפי עדות קצי הראייה. ולזה אפור לך לגזור בקדושי החדשים טרם יריעת קצי הראייה, אם תחסרנה שעות המולד הנראה מעשרים ושתים. בין בחדשי ניסן ותשרי , ובין בשאר החדשים , בי צריך להיות דין אחד שוה לכל החדשים .